#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 1 מתי נחלקו ר&quot;ש שזורי וחכמים האם מטבילים כלי בבין השמשות (2)?	"רבנן דבי רב אמרו, כשרואים אדם הרץ להטביל כלי בבין השמשות נחלקו במחשבתו ניכרת מתוך מעשיו, לחכמים כיון שרץ ש&quot;מ שיודע דבעי הערב שמש וימתין למחר, אבל רש&quot;ש סובר דילמא מחמת מלאכתו הוא דקרהיט ואינו יודע דין הערב שמש.<p dir=""rtl"">רבא אמר להם, במחשבתו ניכרת מתוך מעשיו לכו&quot;ע מותר, ונחלקו באדם שבא לשאול על כלי שנטמא בפחות מכעדשה, האם חוששים מדהא לא ידע גם הערב שמש לא ידע או שכעדשה לא גמיר אבל הערב שמש גמיר (שזה כתוב מפורש בתורה).</p>"	ביצה יט.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 2 'מטבילים מגב לגב ומחבורה לחבורה' באר!	"מגב לגב - הרוצה לעשות גתו על גב בדו ובדו על גב גתו עושה. <p dir=""rtl"">מחבורה לחבורה - היה אוכל בחבורה זו ורוצה לאכול בחבורה אחרת הרשות בידו.</p>"	ביצה יט.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 3 האם מקריבים ביו&quot;ט שלמי חגיגה, עולת ראיה נדרים ונדבות?	"שלמי חגיגה - לכו&quot;ע מקריבים דכתיב &quot;וחגותם אותו חג לה'&quot;.<p dir=""rtl"">עולת ראיה - לב&quot;ש אין מקריבים, שרק חגיגה הותר, ולב&quot;ה מקריבים דכתיב 'לה' כל דלה'.</p><p dir=""rtl"">סתם עולה - לכו&quot;ע אין מקריבים.</p><p dir=""rtl"">נדרים ונדבות - לעולא ורב אדא בא אהבה: לכו&quot;ע אין קרבים ביו&quot;ט (אולי איכא בזה תנאי). לרב יוסף: לרשב&quot;א לב&quot;ש אין מקריבים ולב&quot;ה מקריבים. ואיכא תנא שסובר שנדרים ונדבות אין קרבים ביו&quot;ט, וכן נחלקו בזה ת&quot;ק בברייתא שאוסר להביא תודה בעצרת מפני שהיא יו&quot;ט, ור&quot;א בר&quot;ש שמתיר להקריב ביו&quot;ט של סוכות.</p>"	ביצה יט.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 1 מי שיש לו קרבן תודה באיזה רגל יביאו (כדי שלא יעבור על בל תאחר)?	"בפסח - אינו יכול להביאו שהוא חמץ, ואף בערב פסח לא יביא שמביא קדשים לבית הפסול.<p dir=""rtl"">בשבועות - לת&quot;ק אינו יכול להביאו שסובר שנדרים ונדבות אין קרבים ביו&quot;ט. בלשון ר&quot;א בר&quot;ש נראה שמתיר להביא בשבועות, שסובר נדרים ונדבות קרבים ביו&quot;ט.</p><p dir=""rtl"">בסוכות - יכול להביא בחולו של מועד לכו&quot;ע.</p><p dir=""rtl"">לת&quot;ק עובר בבל תאחר בג' רגלים אף שלא כסדרם, ולכן יזהר אדם להקריב בחג הסוכות, שבפסח ושבועות אינו יכול להקריב, ר&quot;ש אומר ג' רגלים כסדרם ולכן אם הקדיש אחר הפסח יוכל להמתין עד סוכות הבא, ר&quot;א בר&quot;ש חג הסוכות גורם ואף אם הקדיש בערב סוכות עובר בסוכות.</p>"	ביצה יט:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט: 2 האומר הרי עולי תודה ואצא בה ידי חגיגה וכד' האם חייב בתודה והאם יוצא בה ידי חגיגה?<p dir=""rtl"">האומר הבו ליה ארבע מאה זוזי לפלוני ולנסיב ברתי, האם נותנים לו והאם מחוייב לישא את בתו?</p>"	"בתודה - ר&quot;ל שאל את ר' יוחנן וענה לו חייב בתודה ואינו יוצא בה ידי חגיגה, וזה החידוש בברייתא גבי המקריב תודתו בחג 'ויוצא בה משום שמחה ואינו יוצא בה משום חגיגה' וזה פשיטא, אלא כהאי גונא. [כעין זה שאלו על הריני נזיר ואגלח ממעות מעשר וענה לו נזיר ואינו מגלח]<p dir=""rtl"">מי שאמר תנו לפלוני וכו' - אם אמר תנו ואח&quot;כ אמר שיתחתן עם בתו נותן ואינו מחויב להתחתן, אבל אם אמר קודם יתחתן ואח&quot;כ תנו אם מתחתן נותן ואם לאו אינו נותן (וה&quot;ה גבי תודה ונזיר &lt;תוס'&gt;). </p>"	ביצה יט:		שני
